יושב על הגדר – Mickey Reimagined

מאחורי החיוך המוכר של מיקי מאוס מסתתר עולם שלם — של ספק, של זהב, של בדידות עטופה ביוקרה.
בציור הזה, הוא לא הדמות העליזה שזכורה לנו מהילדות — אלא דמות שנלכדה בתוך משחק של גדולים.

הוא יושב על לוח שחמט, לא כמי שמוביל מהלך — אלא כמי שהונח שם.
החליפה מוקפדת, הדולרים נוצצים, השעון ממשיך לתקתק —
אבל העיניים מספרות סיפור אחר:
הן עייפות. הן מבולבלות. הן יודעות שהוא איבד משהו בדרך.

העולם עטף אותו בכוח, במעמד, ביוקרה —
והוא, אולי בלי לשים לב, נשאב פנימה.
הכסף הפך לבית. השליטה הפכה לסמל.
אבל זה לא מרגיש כמו חופש — זה מרגיש כמו מלכודת יפה מדי.

“יושב על הגדר” היא קריאת התעוררות לכל מי שהרגיש תקוע בין שני עולמות:
בין הילד שהוא היה — לזה שהפך להיות.
בין הפשטות לחזון של עוצמה.
בין רצון לעוף — לפחד לעזוב.

בסופו של דבר, מיקי נשאר לבד עם שאלה אחת:
האם להישאר בכלוב הזהב — או לקפוץ חזרה לחופש?
הוא יושב על הגדר. והבחירה בידיים שלו..